שאלה על ניסים בזמנים קשים
הרב יניב חניאכזניסןתשפו14/04/2026
שאלה:
אני אמרתי אתמול ביום השואה לבעלי תראה כמה ניסים היו בשואה או ב7.10 ואז הוא אמר שלפי הזוהר הקדוש בזמנים כאלה שהקב"ה שולח את המשחית אין ניסים כי הקב"ה לא נמצא שם. אשמח להבהרה בנושא כי לי לא נתפס איך זה זה שהקבה אומר תתפללו אלי, אז בשעת צרה כזאת אם אתפלל הוא הרי לא יהיה שם? כי אין ניסים שהמשחית נמצא?
תשובה:
טוב. זו כמובן שאלה מאוד מאוד מורכבת, שקשורה לכל כך הרבה יסודות באמונה וכדומה... וצריך הרבה הקדמות בשביל זה. אבל אני אנסה ממש בקצרה-באופן עקרוני בעלך אומר דברים שיש להם מקור. יש ביטויים בתורה הפנימית, אבל לא רק, שיש זמנים של "הסתר פנים". שבהם הרחמים האלוקיים מסתתרים יותר, או מסווים יותר, ויותר קשה לראות אותם. ובזמנים כאלו, יש יותר סתימה של האורות האלוקיים ופחות היענות לתפילה. זה דבר שיש לו מקור.
ללא ספק בשואה היתה בחינה כזו, של סתימת שערי שמיים לסבל ולתפילה של היהודים.
מצד שני, בזמנים כאלו גם כתוב שיש הארה מיוחדת, בבחינה שאולי שונה מרחמים ישירים. ובזמנים כאלו לעיתים "מתקדמים" יותר מבחינת המטרה העליונה של העולם. הולכים בצעדים יותר חזקים לקראת הגאולה של העולם כולו והמצב של הטוב התמידי שיבוא אז. חכמים מדמים את זה ללידה... ברגעים האחרונים מאוד כואב לאשה היולדת... אבל דווקא הצירים החזקים מסמלים את הלידה ו"הגאולה" המתקרבת. האם בזמן צירי לידה חזקים יתקבלו תפילות של האשה על הכאב? אני סבור שפחות. אבל הם מבשרים את הגאולה שבדרך.
זה כמובן לא פשוט עד כדי כך. השואה היא תעלומה אמונית גדולה. וללא ספק היו אלו שנות זעם והסתר פנים. אולם הסתר הפנים הוא לא בהכרח "חסימה" של ההנהגה האלוקית לגמרי. הוא עוד משהו קשה בדרך להתקדמות העולם.
ישנם זמנים כאלו, שבהם ההנהגה לא תלויה רק בנו. לא רק בתפילות. אלא במשהו גדול (ונורא לפעמים) הרבה יותר.
גם לגבי ה07/10 זה נכון במידת מה. השבר הנוראי, הסבל הבלתי נתפס והרציחה של יהודים רבים כל כך... הובילו לשינוי מהותי בעם ישראל, בגישה שלנו לעולם, במעמד של עם ישראל. ולצד הסבל הבלתי יתואר של משפחות שלימות ושל אנשים, הרציחות... היה גם תקומה של עם ישראל שהתחילה אז... ונמשכת גם היום.
אז זה הכל מעורבב תמיד.
האם תפילה פרטית ב07/10 לא היתה מתקבלת? אני סבור שדווקא כן. לא כולן. בוודאי לא כולן, כי היו שם הרבה מאוד דברים נוראיים... אבל כמעט תמיד תפילות פרטיות הן לא מושג של "הכל מתקבל". תמיד יש קשיים לאנשים ובכל יום יש הרי הרבה כאלה שתפילותיהם לא מתקבלות.
אז זו היתה הנהגה לא פשוטה של הקב"ה למשך כמה ימים. שהביאה סבל... אבל אני לא בטוח שניתן לומר שזה כמו בשואה- "הסתר פנים".
כך שכמו תמיד זה מורכב... תפילות פרטיות יכולות להתקבל או לא להתקבל. חלקן סותרות ישירות את הצורה שבה הקב"ה מתגלה באותו זמן. וחלקן דווקא כן מתקבלות. או שלפחות רואים איזו הארת פנים בתוך הסבל.
אבל לא ניתן לדעתי לומר שאיזו שישי איזה מקור שאומר שאין לחלוטין קבלת תפילות בזמנים כאלו. יש לעולם כמה הנהגות, הקב"ה מתגלה לנו בכמה וכמה מידות. חלקן של רחמים וחלקן של דין. ולתפילות שלנו לא תמיד יש השפעה על זה. בטח לא במובן הגלובלי הכללי.
אז אני די בטוח שתפילות מסויימות התקבלו בשואה למרות הסתר הפנים. וחלק גדול יותר התקבל ב07/10... אבל תפילה היא דבר מורכב ולא משהו שעושים ומיד זוכים לראות איך הוא מתגשם.
מה שבטוח הוא שאנחנו לא יכולים לפתור את עצמנו מהתפילה ומחשיבותה, גם אם נדמה לנו שהיא לא מתקבלת כרגע בדיוק כמו שאנחנו רוצים.
יש סיפור מפורסם על רבי אריה לוין שבאה אליו אלמנה טריה ושאלה אותו לאן הלכו כל התפילות שהיא התפללה על בעלה, שנפטר בסוף. והוא אמר לה שיש בשמיים שק של דמעות נוראיות... וכל דמעה של יהודי נאגרת שם... בין אם התקבלה התפילה ובין אם לא. וכשהשק יתמלא- כל הדמעות ישפכו לארץ... והנהר ישטוף את כל הרע ותבוא הגאולה.
אני בטוח שבשק הזה יש אין סוף ועוד אין סוף של דמעות ששפכו היהודים בשואה. וגם באותו יום בשמחת תורה. והכל ביחד יצטרף לגאולה גדולה.
תשובות נוספות בנושא-
לאיזה כיוון מתפללים במטוס או רכבת?
המתפלל במטוס או באניה או שנמצא במקום שאינו יודע היכן כיוון מזרח, ישתדל לברר על ידי אפליקציית טלפון, ואם אינו יכול אם הוא בטיסה היוצאת מהארץ יתפלל כנגד זנב המטוס, ואם הוא בטיסה לארץ יכוון לכוון פני המטוס. ובכל אופן יכוין לבו לשמים.
כתב השולחן ערוך (סימן צד ס״א): ״בקומו להתפלל אם היה עומד בחו"ל יחזור פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש, ויכוין גם לבית קדשי הקדשים. היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת״, ולכן לכתחילה ודאי ינסה לברר היכן צד מזרח ויתפלל לכוון ירושלים.
אלא שלעתים נמצא במקום שקשה לברר וכגון במטוס או בספינה ולכן אז יכוון לבו לשמים, כדכתב השלחן ערוך (סעיף ג’): מי שאינו יכול לכוון הרוחות, יכוון לבו לאביו שבשמים". אכן יוכל לדעת היכן המזרח על ידי כיוון נסיעת המטוס כיון שבדרך כלל המטוס נוסע בקו ישר, ויכוון כך אף שלעיתים המטוס נוסע מעט לצדדים כיון שבאופן כללי המטוס נוסע בכיוון אחיד. ולכן לדוגמא אם טס לארץ ישראל יתפלל לכוון קדמת המטוס, ואם נוסע מארץ ישראל לחו״ל יתפלל לכוון אחרי המטוס וכו’ (אור לציון ח״ב עמוד סז).
והנה לעיתים כשמתפלל בכיוון הנ״ל נמצא מתפלל במקום שמבטל כוונתו או כנגד מראות אסורים, ואם כן עדיף אז להתפלל לצד אחר אף שאינו מתפלל לכיוון מזרח כי עיקר התפילה היא עבודה שבלב (שו״ת זכרון יהודה ח״א סימן י’), והוסיף שם שאם יוכל לנטות ולצדד פניו מעט באופן שיהיו פניו נוטים לכיוון מזרח וגופו לכיוון אחר כדי לצאת חובת שתי הדיעות עדיף לעשות כן, וכשם שפסק הרמ״א (סי’ צד ס״ב) שהרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, יצדד פניו למזרח.
המתפלל במטוס או באניה או שנמצא במקום שאינו יודע היכן כיוון מזרח, ישתדל לברר על ידי אפליקציית טלפון, ואם אינו יכול אם הוא בטיסה היוצאת מהארץ יתפלל כנגד זנב המטוס, ואם הוא בטיסה לארץ יכוון לכוון פני המטוס. ובכל אופן יכוין לבו לשמים.
כתב השולחן ערוך (סימן צד ס״א): ״בקומו להתפלל אם היה עומד בחו"ל יחזור פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש, ויכוין גם לבית קדשי הקדשים. היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת״, ולכן לכתחילה ודאי ינסה לברר היכן צד מזרח ויתפלל לכוון ירושלים.
אלא שלעתים נמצא במקום שקשה לברר וכגון במטוס או בספינה ולכן אז יכוון לבו לשמים, כדכתב השלחן ערוך (סעיף ג’): מי שאינו יכול לכוון הרוחות, יכוון לבו לאביו שבשמים". אכן יוכל לדעת היכן המזרח על ידי כיוון נסיעת המטוס כיון שבדרך כלל המטוס נוסע בקו ישר, ויכוון כך אף שלעיתים המטוס נוסע מעט לצדדים כיון שבאופן כללי המטוס נוסע בכיוון אחיד. ולכן לדוגמא אם טס לארץ ישראל יתפלל לכוון קדמת המטוס, ואם נוסע מארץ ישראל לחו״ל יתפלל לכוון אחרי המטוס וכו’ (אור לציון ח״ב עמוד סז).
והנה לעיתים כשמתפלל בכיוון הנ״ל נמצא מתפלל במקום שמבטל כוונתו או כנגד מראות אסורים, ואם כן עדיף אז להתפלל לצד אחר אף שאינו מתפלל לכיוון מזרח כי עיקר התפילה היא עבודה שבלב (שו״ת זכרון יהודה ח״א סימן י’), והוסיף שם שאם יוכל לנטות ולצדד פניו מעט באופן שיהיו פניו נוטים לכיוון מזרח וגופו לכיוון אחר כדי לצאת חובת שתי הדיעות עדיף לעשות כן, וכשם שפסק הרמ״א (סי’ צד ס״ב) שהרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, יצדד פניו למזרח.
קריאת תהילים בלילה
שלום וברכה, ויהי רצון שיהי לכולנו שלום ורוגע.
איסור קריאת תהלים בלילה נלמד מדברי האר״י ז״ל (שער המצוות ואתחנן דף לה,ב) וז״ל: ״בשאר לילי השבוע (דהיינו להוציא את ליל שבת) אין ראוי לקרוא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה והכל הוא דינים, ואין ראוי לעורר דינים״. ובפרי עץ חיים (שער הנהגת הלימוד פרק א) כתב: ״ובלילה לא תקרא מקרא לפי שהוא סוד עשיה, וגם לילה זמן עשיה ואין לעורר הדינים אז".
ובמדרש תנחומא מובא (סוף פרשת כי תשא סימן לו): ״ומנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא כשהקב״ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה״. ובתנא דבי אליהו: יום ליום יביע אומר – זה תורה נביאים וכתובים, ולילה ללילה יחווה דעת – זה משנה״.
והרקאנטי (פרשת יתרו) כתב: ״ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב ביום, ובתורה שבעל פה בלילה, דבר כפי ענינו, וכמ״ש רז״ל בפרקי רבי אליעזר (פרק מו), כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה.
והרב חיד״א בברכי יוסף (סי’ א ס״ק יג) כתב שעל דרך האמת אין לקרוא מקרא בלילה קודם היום זולת באור הששי כמ״ש גורי האר״י זצ״ל. וחזר שנית (סי’ רלח ס״ב): ״שכתבו גורי האר״י שלא ילמד מקרא בלילה, ושכן מוכח בילקוט (כי תשא), ומנין היה יודע משה אימתי יום וכו’, אלא בשעה שהקב"ה מלמדו מקרא היה יודע שהוא יום וכו’.״
והסביר זאת הבן איש חי (פקודי אות ז’): ״אין לקרוא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחינת עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמו שכתב רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן עיין שם״. ופסק כן גם בבאר היטב (או״ח סי’ רלח סק״ב).
וקריאת תהלים נכלל בזה כמו שהביא החיד״א (בשו״ת חיים שאל ח״ב סי’ כה ובשו״ת יוסף אומץ סי’ נד), הביא דבריו הגר״ע יוסף בשו״ת יביע אומר (ח״ו סי’ ל).
אולם יש שהקילו בענין זה, וכגון הפמ״ג (משבצ״ז סי’ רלח) שכתב שראוי לשלש את הלילה כמו היום, שליש מקרא, שליש משנה ושליש גמרא, וחזינן שאדרבא יש לאדם ללמוד מקרא בלילה. וכן במהרש״ם (ח״א סי’ קנח) כתב שלא לקרוא מקרא בלילה אינו רק אלא מידת חסידות. וכן הורה בעיקרי הד״ט (או״ח סי’ כב אות נז) להלכה שלא למנוע עמי הארץ מקריאת מקרא, שבדברים הנסתרים כקבלה טוב לשתוק.
אכן בעת צרה מותר לקרוא תהלים בלילה כמו שהביא הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבילות ח״א עמוד יט) וכן הביא הגר״מ שטרן (שו״ת באר משה ח״ד סי’ כב אות ב’), והוסיף שלדעתו גם החיד״א שהחמיר בזה מפני דברי האר״י, יודה שבמקום חולי אין להחמיר כלל, וכן היקל באשל אברהם (מבוטשאטש סי’ שו).
וכל שכן אם קורא תהלים בדרך תחינה ובקשה שמצאנו מקילים באופן זה (ראה יד יהודה סי’ כב, ובספר עלינו לשבח ח״ב עמוד תרלא-ב, ובשו״ח יחי יעקב או״ח ס״ט).
שלום וברכה, ויהי רצון שיהי לכולנו שלום ורוגע.
איסור קריאת תהלים בלילה נלמד מדברי האר״י ז״ל (שער המצוות ואתחנן דף לה,ב) וז״ל: ״בשאר לילי השבוע (דהיינו להוציא את ליל שבת) אין ראוי לקרוא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה והכל הוא דינים, ואין ראוי לעורר דינים״. ובפרי עץ חיים (שער הנהגת הלימוד פרק א) כתב: ״ובלילה לא תקרא מקרא לפי שהוא סוד עשיה, וגם לילה זמן עשיה ואין לעורר הדינים אז".
ובמדרש תנחומא מובא (סוף פרשת כי תשא סימן לו): ״ומנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא כשהקב״ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה״. ובתנא דבי אליהו: יום ליום יביע אומר – זה תורה נביאים וכתובים, ולילה ללילה יחווה דעת – זה משנה״.
והרקאנטי (פרשת יתרו) כתב: ״ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב ביום, ובתורה שבעל פה בלילה, דבר כפי ענינו, וכמ״ש רז״ל בפרקי רבי אליעזר (פרק מו), כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה.
והרב חיד״א בברכי יוסף (סי’ א ס״ק יג) כתב שעל דרך האמת אין לקרוא מקרא בלילה קודם היום זולת באור הששי כמ״ש גורי האר״י זצ״ל. וחזר שנית (סי’ רלח ס״ב): ״שכתבו גורי האר״י שלא ילמד מקרא בלילה, ושכן מוכח בילקוט (כי תשא), ומנין היה יודע משה אימתי יום וכו’, אלא בשעה שהקב"ה מלמדו מקרא היה יודע שהוא יום וכו’.״
והסביר זאת הבן איש חי (פקודי אות ז’): ״אין לקרוא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחינת עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמו שכתב רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן עיין שם״. ופסק כן גם בבאר היטב (או״ח סי’ רלח סק״ב).
וקריאת תהלים נכלל בזה כמו שהביא החיד״א (בשו״ת חיים שאל ח״ב סי’ כה ובשו״ת יוסף אומץ סי’ נד), הביא דבריו הגר״ע יוסף בשו״ת יביע אומר (ח״ו סי’ ל).
אולם יש שהקילו בענין זה, וכגון הפמ״ג (משבצ״ז סי’ רלח) שכתב שראוי לשלש את הלילה כמו היום, שליש מקרא, שליש משנה ושליש גמרא, וחזינן שאדרבא יש לאדם ללמוד מקרא בלילה. וכן במהרש״ם (ח״א סי’ קנח) כתב שלא לקרוא מקרא בלילה אינו רק אלא מידת חסידות. וכן הורה בעיקרי הד״ט (או״ח סי’ כב אות נז) להלכה שלא למנוע עמי הארץ מקריאת מקרא, שבדברים הנסתרים כקבלה טוב לשתוק.
אכן בעת צרה מותר לקרוא תהלים בלילה כמו שהביא הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבילות ח״א עמוד יט) וכן הביא הגר״מ שטרן (שו״ת באר משה ח״ד סי’ כב אות ב’), והוסיף שלדעתו גם החיד״א שהחמיר בזה מפני דברי האר״י, יודה שבמקום חולי אין להחמיר כלל, וכן היקל באשל אברהם (מבוטשאטש סי’ שו).
וכל שכן אם קורא תהלים בדרך תחינה ובקשה שמצאנו מקילים באופן זה (ראה יד יהודה סי’ כב, ובספר עלינו לשבח ח״ב עמוד תרלא-ב, ובשו״ח יחי יעקב או״ח ס״ט).
קיצור התפילה בגלל חוסר יכולת לכוון
חז"ל אמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לאביו שבשמיים" באופן כללי תפילה מוגדרת כעבודה שבלב ולכן כמו כל עבודה היא דורשת מאמץ, השאיפה צריכה להיות לומר את כל התפילה בכוונה גדולה. אולם עד שנגיע לרמה הזאת ניתן להתרכז בחלקים מן התפילה, וחכמים אפילו קבעו חלקים שחשוב יותר להתרכז בהם מאחרים.
כמובן שחשוב להתאמץ ולהשתדל להגיע למדרגה של כוונה בתפילה כולה/
מצד שני, צריך לומר שבימינו הפוסקים כתבו שרובנו לא ממש מכוונים... בלשון המעטה. ושלכן צריך לומר את הכל, כי גם את הקטע שבו אתה חושב שתכוון, יהיה לך קשה לכוון.
מבחינה מעשית- נדמה לי שאם ממש ממש קשה לך- אז תגיד את התפילה מהודו ועד אחרי העמידה, ותכוון ככל יכולתך. מתוך שאיפה להוסיף כמה שיותר מהר את שאר הקטעים.
חז"ל אמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לאביו שבשמיים" באופן כללי תפילה מוגדרת כעבודה שבלב ולכן כמו כל עבודה היא דורשת מאמץ, השאיפה צריכה להיות לומר את כל התפילה בכוונה גדולה. אולם עד שנגיע לרמה הזאת ניתן להתרכז בחלקים מן התפילה, וחכמים אפילו קבעו חלקים שחשוב יותר להתרכז בהם מאחרים.
כמובן שחשוב להתאמץ ולהשתדל להגיע למדרגה של כוונה בתפילה כולה/
מצד שני, צריך לומר שבימינו הפוסקים כתבו שרובנו לא ממש מכוונים... בלשון המעטה. ושלכן צריך לומר את הכל, כי גם את הקטע שבו אתה חושב שתכוון, יהיה לך קשה לכוון.
מבחינה מעשית- נדמה לי שאם ממש ממש קשה לך- אז תגיד את התפילה מהודו ועד אחרי העמידה, ותכוון ככל יכולתך. מתוך שאיפה להוסיף כמה שיותר מהר את שאר הקטעים.
עניית אמן בקידוש
א. אם את מסיימת איתו ממש ביחד- אין לענות אמן.
ב. אם את מסיימת קצת לפניו, לענות אמן. אמן זה לא הפסק לפני שתיית הייין.
1. את יכולה לענות אמן גם אם בלע מילים. הרבה יהודים מבטאים לא נכון או בולעים מילים ועל זה דרשו את הפסוק- ודגלו עלי אהבה, ו"דילוגו עלי אהבה".
2. את יכולה להענות. אנחנו אומרים אמן בהרבה מקרים מסופקים... וזה לא שם השם או משהו. לכן מותר לענות.
א. אם את מסיימת איתו ממש ביחד- אין לענות אמן.
ב. אם את מסיימת קצת לפניו, לענות אמן. אמן זה לא הפסק לפני שתיית הייין.
1. את יכולה לענות אמן גם אם בלע מילים. הרבה יהודים מבטאים לא נכון או בולעים מילים ועל זה דרשו את הפסוק- ודגלו עלי אהבה, ו"דילוגו עלי אהבה".
2. את יכולה להענות. אנחנו אומרים אמן בהרבה מקרים מסופקים... וזה לא שם השם או משהו. לכן מותר לענות.
איזה תפילה תתקבל יותר?
האמת היא שאין לי מושג. אני לא יודע אם יש מי שיודע בדורנו דברים כאלו, בשביל זה צריך הרי נביא...
לדעתי הכי טוב בעולם זו תפילה מתוך הלב, בבכיה אמיתית (בכיה רוחנית) ובלימוד תורה. כבר לפני הרבה מאוד דורות אמרו חכמי אמת שזו הדרך היחידה שנותרה. אני לא חושב שיש טעם או צורך לעשות חשבונות כאלו בכלל.
האמת היא שאין לי מושג. אני לא יודע אם יש מי שיודע בדורנו דברים כאלו, בשביל זה צריך הרי נביא...
לדעתי הכי טוב בעולם זו תפילה מתוך הלב, בבכיה אמיתית (בכיה רוחנית) ובלימוד תורה. כבר לפני הרבה מאוד דורות אמרו חכמי אמת שזו הדרך היחידה שנותרה. אני לא חושב שיש טעם או צורך לעשות חשבונות כאלו בכלל.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא אמונה
מוצרים
